Spaces:
Sleeping
Sleeping
{ | |
"status": "locked", | |
"versionTitle": "Tanach with Text Only", | |
"sectionNames": [ | |
"Chapter", | |
"Verse" | |
], | |
"license": "Public Domain", | |
"language": "he", | |
"title": "Ruth", | |
"licenseVetted": true, | |
"text": [ | |
[ | |
"ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו", | |
"ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם", | |
"וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה", | |
"וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים", | |
"וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה", | |
"ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם", | |
"ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה", | |
"ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי", | |
"יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה", | |
"ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך", | |
"ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים", | |
"שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים", | |
"הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה", | |
"ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה", | |
"ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך", | |
"ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי", | |
"באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך", | |
"ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה", | |
"ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי", | |
"ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד", | |
"אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי", | |
"ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים" | |
], | |
[ | |
"ולנעמי מידע [מודע] לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז", | |
"ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי", | |
"ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך", | |
"והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה", | |
"ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת", | |
"ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי משדה מואב", | |
"ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט", | |
"ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם־נערתי", | |
"עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים", | |
"ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה", | |
"ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול שלשום", | |
"ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת לחסות תחת־כנפיו", | |
"ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך", | |
"ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר", | |
"ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה", | |
"וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה", | |
"ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים", | |
"ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־הותרה משבעה", | |
"ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז", | |
"ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא", | |
"ותאמר רות המואביה גם כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד אם־כלו את כל־הקציר אשר־לי", | |
"ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־בך בשדה אחר", | |
"ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב את־חמותה" | |
], | |
[ | |
"ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך", | |
"ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה", | |
"ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות", | |
"ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין", | |
"ותאמר אליה כל אשר־תאמרי [אלי] אעשה", | |
"ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה", | |
"ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב", | |
"ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו", | |
"ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה", | |
"ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר", | |
"ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את", | |
"ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני", | |
"ליני הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר", | |
"ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד־הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן", | |
"ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר", | |
"ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש", | |
"ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר [אלי] אל־תבואי ריקם אל־חמותך", | |
"ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום" | |
], | |
[ | |
"ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב", | |
"ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו", | |
"ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב", | |
"ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי ואדע [ואדעה] כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל", | |
"ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת קניתי [קניתה] להקים שם־המת על־נחלתו", | |
"ויאמר הגאל לא אוכל לגאול־[לגאל־] לי פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל", | |
"וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל", | |
"ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו", | |
"ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי", | |
"וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום", | |
"ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם", | |
"ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת", | |
"ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן", | |
"ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל", | |
"והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים", | |
"ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת", | |
"ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד", | |
"ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון", | |
"וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב", | |
"ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה", | |
"ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד", | |
"ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד" | |
] | |
], | |
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", | |
"heTitle": "רות", | |
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", | |
"categories": [ | |
"Tanakh", | |
"Writings" | |
] | |
} |